תחקיר: המפלגות נעזרות ב-AI לטיוב נתוני בוחרים וזיוף סקרים
תחקיר "הארץ" חושף שימוש נרחב ב-AI בבחירות 2026: העשרת מידע על בוחרים, תעמולה מותאמת אישית וזיוף סקרים — מול חוקי בחירות משנות ה-50.
לראשונה מאז נובמבר 2022 ישראל הולכת לבחירות, והפעם המטות המפלגתיים מגיעים חמושים בכלים שלא היו קיימים בסיבוב הקודם. תחקיר "הארץ" שפורסם ב-10 באוגוסט 2026 חושף כיצד בינה מלאכותית גנרטיבית הפכה לשחקן מרכזי בקמפיין: מפלגות משתמשות בקלוד של אנטרופיק ובמודלים נוספים כדי להעשיר מידע על בוחרים, לייצר תעמולה ממוקדת ואף לזייף סקרים. החוקים שאמורים לשמור על טוהר הבחירות? נכתבו בשנות ה-50.
מה חשף התחקיר: מכונת בחירות מבוססת מודלים
על פי הפרסום, השינוי המרכזי בין 2022 ל-2026 אינו רק כמותי אלא מהותי. אם בקמפיינים קודמים הכלים הדיגיטליים שימשו בעיקר להפצה, הפעם ה-AI נכנס לשלב הייצור והתכנון עצמו. מודלים גדולים מנתחים קהלים, מנסחים מסרים בגרסאות רבות המותאמות לפלחי אוכלוסייה שונים, ומאפשרים למטות קטנים להפעיל מערך תעמולה שבעבר דרש עשרות אנשי מקצוע.
התחקיר מצביע על שלושה שימושים בעייתיים במיוחד: כלי ריגול פוליטי, זיוף סקרים שנועדו לייצר תחושת מומנטום מלאכותית, וטיוב נתוני בוחרים. השאיפה של המפלגות, כך על פי הפרסום, היא להעשיר את המידע על כל בוחר ובוחר: להצליב את פנקס הבוחרים עם מקורות מידע נוספים ולבנות פרופיל שמאפשר פנייה אישית ומדויקת.
מה שדרש פעם צוות אנליסטים שלם ותקציב של מיליונים, מטה קטן עושה היום עם מנוי למודל שפה וגיליון נתונים. הבעיה היא שאף אחד לא רואה מה קורה מתחת למכסה המנוע.
החוק תקוע בשנות ה-50, הטכנולוגיה רצה קדימה
חוק הבחירות (דרכי תעמולה) נחקק ב-1959, בעולם של עצרות, כרוזים ושידורי רדיו. הוא לא צופה מצב שבו מסר תעמולתי מיוצר על ידי מכונה, מותאם אישית לבוחר בודד, ומופץ בערוץ פרטי שאיש מלבדו לא רואה. גם חוק הגנת הפרטיות, שאמור להגביל את השימוש בנתוני הבוחרים, מתקשה להתמודד עם יכולות ההצלבה וההסקה של מודלים מודרניים.
הפער הזה יוצר מרחב אפור רחב: פעולה שנראית כהפרה בוטה של רוח החוק עשויה להיות חוקית לחלוטין באות הכתובה. ועדת הבחירות המרכזית, שכבר בסיבובים קודמים נדרשה לפרש חוקים ישנים על מציאות חדשה, צפויה הפעם להתמודד עם שאלות שאין להן תקדים: האם צ'טבוט שמנהל שיחה משכנעת עם בוחר הוא "תעמולה"? ומי אחראי כשמודל מייצר טענה שקרית על מועמד?
למה זה נוגע לכל בוחר ישראלי
מעבר לדיון העקרוני, יש כאן השלכות מעשיות מיידיות. פנקס הבוחרים, שמועבר כחוק לכל המפלגות, כולל שם, כתובת ומספר זהות. כשמצליבים אותו עם מידע ממקורות נוספים באמצעות AI, התוצאה היא פרופיל אישי מפורט שמעולם לא הסכמתם למסור. וכשמסר הקמפיין מגיע אליכם מותאם אישית, קשה יותר לזהות שמדובר בתעמולה מתוזמרת ולא בפנייה אותנטית.
- הודעות ומסרים פוליטיים מותאמים אישית: אם פנייה נראית "מכירה אתכם" יותר מדי, ייתכן שהיא מבוססת על פרופיל נתונים מטויב
- סקרים ברשתות: התחקיר מזהיר מזיוף סקרים, ולכן כדאי לבדוק מי עומד מאחורי סקר ומה המתודולוגיה לפני ששיתפתם
- שיחות עם "פעילים" דיגיטליים: חלק מהאינטראקציות ברשת עשויות להיות מנוהלות על ידי סוכני AI ולא בני אדם
- תלונות: שימוש חורג בנתוני פנקס הבוחרים אפשר לדווח לרשות להגנת הפרטיות ולוועדת הבחירות המרכזית
פנקס הבוחרים נמסר למפלגות לצורכי התמודדות בבחירות בלבד. הצלבתו עם מאגרי מידע חיצוניים או העשרתו באמצעות כלי AI עלולה להוות עבירה על חוק הגנת הפרטיות, גם אם המפלגה עצמה לא רואה בכך בעיה.
גם חברות ה-AI בתמונה
אזכור השימוש בקלוד של אנטרופיק בתחקיר מציב את חברות המודלים עצמן בעמדה לא נוחה. לרוב הספקיות הגדולות יש מדיניות שימוש שמגבילה קמפיינים פוליטיים, פרסונליזציה של מסרים פוליטיים או בניית פרופילים של בוחרים, אבל האכיפה בפועל תלויה ביכולת לזהות שימוש כזה מתוך מיליוני שאילתות. כשהמפלגות עובדות דרך קבלני משנה וסוכנויות דיגיטל, שרשרת האחריות מתעמעמת עוד יותר.
בישראל אין כיום רגולציה ייעודית לשימוש ב-AI בבחירות, בשונה מהאיחוד האירופי, שם ה-AI Act מסווג מערכות שנועדו להשפיע על בחירות כסיכון גבוה. המשמעות: הזירה הישראלית מתנהלת בעיקר על בסיס פרשנות של חוקים ותיקים והחלטות אד-הוק של יושב ראש ועדת הבחירות.
מה הלאה: מבחן ראשון לדמוקרטיה בעידן המודלים
מערכת הבחירות הנוכחית היא למעשה הניסוי החי הראשון בישראל של בחירות בעידן ה-AI הגנרטיבי, והתוצאות ילמדו הרבה על הכיוון הבא. אם התחקיר יוביל ללחץ ציבורי, ייתכן שנראה הנחיות חירום מוועדת הבחירות או מהרשות להגנת הפרטיות עוד לפני יום הבוחר. אם לא, סביר שהכלים רק ישתכללו לקראת הסיבוב הבא.
בטווח הארוך, השאלה אינה אם AI ישתתף בקמפיינים, אלא באילו כללים. שקיפות לגבי תוכן שנוצר על ידי מכונה, הגבלות על העשרת נתוני בוחרים וסימון של סוכנים אוטומטיים בשיח הפוליטי הם צעדים שכבר נדונים במדינות אחרות. בישראל, כרגיל, הרגולציה מגיעה אחרי שהמציאות כבר בשטח. הפעם המרחק בין השניים גדול במיוחד.
שאלות נפוצות
האם מותר למפלגות בישראל להשתמש ב-AI בקמפיין בחירות?
אין כיום חוק ישראלי שאוסר או מסדיר במפורש שימוש ב-AI בקמפיינים. חוק דרכי תעמולה משנת 1959 וחוק הגנת הפרטיות חלים באופן כללי, אך הם לא נכתבו עבור תעמולה מותאמת אישית שמיוצרת על ידי מודלים, ולכן נוצר מרחב אפור רגולטורי רחב.
איזה מידע יש למפלגות על הבוחרים?
כל מפלגה מקבלת כחוק את פנקס הבוחרים, הכולל שם, כתובת ומספר זהות. תחקיר "הארץ" מאוגוסט 2026 חושף שמפלגות שואפות להעשיר את המידע הזה באמצעות AI והצלבה עם מקורות נוספים, פרקטיקה שעלולה להפר את חוק הגנת הפרטיות.
איך מזהים תעמולת בחירות שנוצרה על ידי AI?
קשה לזהות בוודאות, אבל סימנים מחשידים כוללים פנייה אישית מדויקת מדי, סקרים ללא מקור ומתודולוגיה ברורים, וחשבונות ברשתות שמגיבים במהירות ובניסוח אחיד. מומלץ לאמת סקרים ומסרים מול מקורות עצמאיים לפני שמשתפים.
דרגו את הכתבה
הדירוג עוזר לנו לדעת מה שווה לכם.
תגובות