האוצר בוחן חלופות מיסוי לעידן ה־AI, לא מס על השימוש בו
דוח ביניים של האוצר מזהיר שבינה מלאכותית עלולה לשחוק את הכנסות המדינה ממסים. הוא מתנגד למס ייעודי על AI ומציע מיסוי הון ושירותים דיגיטליים מיובאים.
משרד האוצר בוחן כיצד לשמור על הכנסות המדינה אם חלק מהעבודה האנושית יעבור לשירותי בינה מלאכותית. לפי דיווח ב־Times of Israel מ־8 באוקטובר 2026, דוח ביניים בהובלת הכלכלן הראשי, ד״ר שמואל אברמזון, מזהיר משחיקה אפשרית בהכנסות ממסים ומציע חלופות למיסוי. זו בחינה של תרחיש כלכלי והמלצות מדיניות, לא הודעה על מס חדש למשתמשי AI.
מה פורסם: חלופות מס, לא חיוב חדש
על פי הדיווח, הדוח מתנגד למס ייעודי על AI ומעלה חלופות ובהן מיסוי הכנסות הוניות ושירותים דיגיטליים מיובאים. ההבחנה חשובה: מס המוטל על עצם השימוש בטכנולוגיה אינו זהה למס על הכנסה שנוצרת בעקבותיה או למיסוי שירות שנרכש מספק מחוץ לישראל. אלה בסיסי מס שונים, עם השלכות שונות על עובדים, חברות ולקוחות.
נקודת המוצא של הדוח, כפי שהיא מתוארת בתחקיר, היא שהחלפת עבודה אנושית בשירותי AI עלולה לפגוע במקורות ההכנסה של המדינה. היא אינה מוכיחה שכבר התרחשה ירידה מסוימת בגבייה, ואינה מספקת בתחקיר שלפנינו תחזית מספרית להיקפה. גם אין כאן בסיס לקבוע כמה משרות ייעלמו או באילו ענפים תתרכז הפגיעה.
נכון ל־9 באוקטובר 2026, התחקיר מתאר המלצות בדוח ביניים בלבד. לא מוצגים בו מס חדש שאושר, שיעור מס, מועד כניסה לתוקף או רשימת שירותי AI שיחויבו.
לכן הכותרת המעשית אינה שהמדינה מתחילה לגבות כסף על כל פעולה של AI. הסיפור הוא ניסיון לבחון האם מערכת המס תמשיך לגבות הכנסות כשהפעילות הכלכלית משנה צורה. עבור הציבור, זו שאלה על מימון התקציב; עבור עסקים, זו אפשרות לשינוי עתידי בכללי המשחק, שעדיין אי אפשר לתמחר.
למה מעבר משכר לתוכנה משנה את שאלת המס
כדי להבין את החשש, אפשר לחשוב על עסק ישראלי שמבצע חלק מעבודת השירות שלו באמצעות עובדים, ובהמשך רוכש שירות AI מספק בחו״ל. זו דוגמה להמחשה, לא מקרה המתואר בדוח. אם השינוי מצמצם הוצאות שכר בישראל, חלק מהפעילות שעליה נשענת גביית המס מעבודה עלול להצטמצם, בעוד שהתשלום לשירות התוכנה זורם לספק אחר.
אבל החיסכון בשכר אינו בהכרח אובדן מקביל להכנסות המדינה. עסק עשוי להגדיל רווחים, להוזיל מחירים, להשקיע בפיתוח או לגייס עובדים לתפקידים אחרים. השאלה הכלכלית היא מה קורה לכל שרשרת ההכנסות, ולא רק לכמה משימות עברו לאוטומציה. בלי נתונים על השינויים האלה, אי אפשר להסיק שכל שימוש נוסף ב־AI מקטין את הגבייה.
השאלה אינה רק מי מבצע את העבודה, אלא היכן נוצרת ההכנסה ומאיזה חלק שלה המדינה יכולה לגבות מס.
כאן נכנס גם הממד הבינלאומי. כשעבודה שבוצעה בישראל מוחלפת בשירות תוכנה מחו״ל, מקום יצירת הערך, מקום רישום ההכנסה ומקום הלקוח אינם בהכרח זהים. זו הסיבה שהחלופה של מיסוי שירותים דיגיטליים מיובאים נוגעת ליותר מחשבונית התוכנה של עסק בודד: היא מעלה את שאלת חלוקת ההכנסות בין מדינות.
מה ההבדל בין שתי החלופות שהוזכרו
מיסוי הכנסות הוניות ומיסוי שירותים דיגיטליים מיובאים אינם שמות שונים לאותו פתרון. הראשון מפנה את הדיון להכנסות מהון; השני לפעילות של אספקת שירותים מעבר לגבול. הדיווח המצורף אינו מפרט מנגנוני יישום, ולכן מוקדם לקבוע מי יהיה החייב במס, אילו הכנסות ייכללו או כיצד יטופלו מצבים של כפל מס.
- מיסוי הכנסות הוניות: השאלה להמשך היא אילו הכנסות ייכללו במסגרת המוצעת וכיצד יוגדר החיוב. אין בתחקיר שיעורים או ספים.
- מיסוי שירותים דיגיטליים מיובאים: צריך יהיה לברר אילו שירותים וספקים ייכללו, מי יידרש לדווח וממי ייגבה המס.
- מס ייעודי על AI: לפי הדיווח, הדוח מתנגד לאפשרות הזאת. אין לתאר את החלופות כאילו כבר אושר מס על שימוש במודל.
גם זהות מי שנושא בעלות בפועל תישאר שאלה חשובה אם אחת החלופות תתקדם. חיוב שמוטל על ספק עשוי להתגלגל למחיר שמשלם הלקוח, אך אין הכרח שכך יקרה או שכל העלות תועבר אליו. אלה תרחישים לבחינה, לא תוצאה שניתן לייחס כבר עכשיו להמלצות האוצר.
מה זה אומר לעובדים ולעסקים בישראל
לעובדים, הדוח מחבר בין שני דיונים שלעתים מתנהלים בנפרד: עתיד התפקיד שלהם והיכולת לממן שירותים ציבוריים. אם אימוץ AI יפגע בהכנסה מעבודה, האתגר לא יהיה רק למצוא תפקיד חלופי, אלא גם להבין כיצד מתחלקים הרווחים מההתייעלות. עם זאת, הדיווח אינו מאפשר לקבוע שעובד בתחום מסוים עומד בפני פיטורים.
לעסק קטן, למשרד מקצועי או לחברת תוכנה בישראל, המסקנה המיידית צנועה יותר: אין בתחקיר בסיס להוסיף לתקציב מס AI חדש. כן כדאי להכיר את הוצאות השירותים הדיגיטליים, את זהות הספקים ואת תלות העסק בהם. מיפוי כזה שימושי לניהול עלויות גם בלי שינוי חקיקה, ויכול לסייע אם תפורסם בהמשך הצעה מפורטת.
גם בחינת כדאיות של אוטומציה צריכה להיות רחבה ממחיר המינוי. הטמעה, בקרה אנושית, טיפול בטעויות והכשרת עובדים משפיעים על החיסכון בפועל. זו המלצה ניהולית, לא הוראה מתוך הדוח: לא כדאי לקבל החלטת כוח אדם על סמך עלות תוכנה בלבד, ובוודאי לא על סמך מס עתידי שאין לו עדיין מתווה בתחקיר.
מה צריך לבדוק אם ההמלצות יתקדמו
השלב החשוב הבא מבחינה ציבורית יהיה מעבר מעקרונות לפרטים, אם וכאשר יוצג כזה. כדי להעריך הצעה ממשית יהיה צורך לראות הגדרות, תחולה, מנגנון גבייה והערכת השפעה. במיוחד יהיה חשוב לברר אם היא מבחינה בין שירותים דיגיטליים בכלל לבין שירותי AI, ולא להניח שהאזכור של בינה מלאכותית מצמצם אוטומטית את תחולתה.
עד אז, המסר המרכזי בדיווח הוא שמשרד האוצר בוחן את ההשלכות התקציביות של שינוי אפשרי בשוק העבודה. אימוץ AI עשוי לשפר תפוקה, אבל השיפור הזה אינו מבטיח שהכנסות המדינה יישמרו באותו מבנה. הדיון שנפתח הוא על התאמת מערכת המס לשינוי אפשרי במקורות ההכנסה, לא על חיוב חדש שכבר ממתין בחשבונית.
שאלות נפוצות
האם אושר בישראל מס חדש על בינה מלאכותית?
לפי התחקיר הזמין נכון ל־9 באוקטובר 2026, מדובר בהמלצות בדוח ביניים, ולא במסים חדשים שאושרו. הדוח שעליו דווח אף מתנגד למס ייעודי על AI ומציע לבחון חלופות.
אילו חלופות מס בוחן משרד האוצר בעקבות AI?
לפי הדיווח על דוח הביניים, החלופות כוללות מיסוי הכנסות הוניות ושירותים דיגיטליים מיובאים. אין בתחקיר פירוט של שיעורי מס, ספי חיוב או מועד תחילה, ולכן אי אפשר לחשב ממנו עלות לעסק או למשתמש.
איך החלפת עובדים ב־AI עלולה לפגוע בהכנסות המדינה?
אם שימוש ב־AI מצמצם עבודה ושכר בישראל, ההכנסות ממסים הקשורים לעבודה עלולות להיפגע. רווחים ופעילות כלכלית חדשה עשויים לקזז חלק מהפגיעה, אך השאלה היא היכן נוצרת ההכנסה ובאיזו מידה היא ממוסה בישראל.
דרגו את הכתבה
הדירוג עוזר לנו לדעת מה שווה לכם.
תגובות