רשות החדשנות ממנה את ד"ר אסף הורביץ לסמנכ"ל AI

אחרי כשמונה חודשים שבהם התפקיד עמד ריק, רשות החדשנות הודיעה ב-21 באוגוסט על מינויו של ד"ר אסף הורביץ לסמנכ"ל בינה מלאכותית וחבר הנהלת הרשות. הורביץ, חוקר מוח ויזם שייסד וניהל בשמונה השנים האחרונות את חברת ה-Deep-Tech הישראלית BrainVivo, יוביל מעתה את פעילות הרשות בתחום ה-AI ואת חלקה ביישום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית מול תעשיית ההייטק.

01כיסא שהתרוקן בנקודת זמן קריטית

התפקיד התפנה עם עזיבתו של ד"ר זיו קציר לפני כשמונה חודשים, ומאז נותרה הרשות בלי דמות ייעודית שמרכזת את תחום ה-AI ברמת ההנהלה. מדובר בחלון זמן רגיש במיוחד: בעוד ממשלות בעולם מזרימות תקציבים לתשתיות מחשוב, למרכזי מחקר ולתוכניות הכשרה, בישראל נותר הוואקום הניהולי בדיוק בצומת שאמור לחבר בין מדיניות ממשלתית לבין תעשייה.

הבחירה בהורביץ מעניינת גם בגלל הרקע שלו. בניגוד למינויים שמגיעים מהעולם הרגולטורי או הביטחוני, מדובר במי שהקים חברת Deep-Tech מהשלב הראשון וניהל אותה לאורך שמונה שנים. שילוב של רקע מחקרי בחקר המוח עם ניסיון יזמי מעשי הוא פרופיל שמדבר את השפה של שני הצדדים: האקדמיה והסטארט-אפים.

02מה בעצם עושה סמנכ"ל AI ברשות החדשנות

התפקיד רחב הרבה מעבר לחלוקת מענקים. הסמנכ"ל אחראי על תרגום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית לתוכניות עבודה קונקרטיות מול ההייטק, והוא נקודת החיבור בין משרדי הממשלה, האקדמיה והחברות. בין תחומי האחריות המרכזיים:

• הובלת חלקה של הרשות ביישום האסטרטגיה הלאומית לבינה מלאכותית מול תעשיית ההייטק
• עיצוב מסלולי תמיכה ומימון לחברות ולמחקר יישומי בתחום ה-AI
• תיאום בין הצרכים של הסטארט-אפים לבין תוכניות ממשלתיות בתחומי תשתית, דאטה וכוח אדם
• ייצוג התחום בהנהלת הרשות ובממשקים עם גורמי מדיניות

03למה זה משנה לחברות ולמפתחים בארץ

בפועל, המינוי נוגע לכל מי שמגיש בקשת מענק, מחכה למסלול תמיכה ייעודי ל-AI או מנסה להבין לאן הולכת המדיניות הממשלתית. חודשים ארוכים בלי בעל תפקיד ייעודי משמעם החלטות שמתעכבות, מסלולים שלא נפתחים ותוכניות שנתקעות בין ועדות. חידוש האיוש מאותת שהרשות מתכוונת להחזיר את המומנטום.

לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, במיוחד בתחומי Deep-Tech שבהם זמן הפיתוח ארוך והון פרטי מהסס, מסלולי הרשות הם לעיתים ההבדל בין המשך פעילות לסגירה. העובדה שהתפקיד מאויש כעת על ידי מי שחווה את הצד השני של השולחן עשויה להשפיע על האופן שבו ייבנו הקריטריונים: פחות בירוקרטיה של ניירת, יותר הבנה של מחזורי פיתוח אמיתיים.

04התמונה הגדולה: ישראל במרוץ שהפך לתשתיתי

המינוי מגיע בתקופה שבה מרוץ ה-AI העולמי עובר מהתחרות על איכות מודלים לתחרות על תשתיות: שבבים, זיכרון, דאטה-סנטרים ואנרגיה. רק השבוע נחתמה עסקת ענק בין גוגל ל-Marvell בהיקף של עד 12.2 מיליארד דולר לבניית שבבים ורכיבים לתשתית ה-AI של גוגל. במשחק בסדרי גודל כאלה, מדינה בגודל של ישראל לא מתחרה על כוח מחשוב גולמי, אלא על שכבת האלגוריתמיקה, האבטחה והיישומים, בדיוק התחומים שבהם מדיניות חכמה של תמיכה במחקר ובחברות צעירות יכולה להשפיע.

השאלה הפתוחה היא קצב הביצוע. אסטרטגיה לאומית לבינה מלאכותית קיימת על הנייר, אבל יישומה תלוי בתיאום בין משרדים, בתקציבים ובגורם מוביל שמחזיק את התמונה כולה. הורביץ נכנס לתפקיד עם ציפיות גבוהות ועם פיגור זמנים שנצבר. השבועות הראשונים שלו, ובעיקר המסלולים והתוכניות שיוכרזו בעקבותיהם, יהיו המבחן האמיתי.