דילוג לתוכן הראשי

35 מו"לים מוזיקליים תובעים את אנת'רופיק — ואת אמודיי אישית

סוני ו-וורנר בין 35 מו"לים שתובעים את אנת'רופיק, את אמודיי ואת בנג'מין מאן אישית על אימון Claude ביצירות מוגנות. הדרישה: עד 150 אלף דולר ליצירה.

יעל ברנעיעל ברנעעורכת ראשית
·4 דק׳ קריאה
0:00 / 6:06
עורכי דין עולים במדרגות בית משפט פדרלי בקליפורניה בבוקר הגשת התביעה

אנת'רופיק חוזרת לספסל הנאשמים, והפעם התביעה לא עוצרת בחברה עצמה. 35 מו"לים מוזיקליים, ובהם חברות בנות של Sony Music Publishing ו-Warner Chappell Music, הגישו ב-28 באוגוסט תביעה בבית המשפט הפדרלי בצפון קליפורניה נגד אנת'רופיק, נגד המנכ"ל דריו אמודיי ונגד המייסד-שותף בנג'מין מאן באופן אישי. הטענה: בפיתוח Claude הועתקו עשרות אלפי יצירות מוזיקליות ללא הרשאה.

מה בדיוק דורשים המו"לים

כתב התביעה מציב רשימת דרישות שאם תתקבל, תשנה את כללי המשחק לכל תעשיית מודלי השפה. המו"לים לא מסתפקים בפיצוי כספי, אלא מבקשים מבית המשפט להיכנס עמוק לתוך צנרת האימון של אנת'רופיק.

  • פיצוי סטטוטורי של עד 150 אלף דולר על כל יצירה שהופרה במזיד
  • חשיפה מלאה של דאטת האימון: מתן דין וחשבון על אילו יצירות שימשו לאימון Claude
  • השמדת עותקים מפרים שנמצאים בידי החברה
  • צו מניעה קבוע שיאסור שימוש עתידי ביצירות המוגנות

הנקודה החריגה ביותר היא הצירוף האישי של אמודיי ומאן כנתבעים. בתביעה נטען כי אנת'רופיק מינפה הפרת זכויות יוצרים המונית לבניית חברה בשווי 2 טריליון דולר, וכי ההנהלה הבכירה אחראית ישירות להחלטות האימון. אנת'רופיק מסרה מנגד שהיא חולקת על הטענות ומתכוונת להתגונן בבית המשפט.

למה זה קורה אחרי פשרה של 1.5 מיליארד דולר

מי שעוקב אחרי המשפטים סביב דאטת אימון עשוי לשאול: הרי אנת'רופיק כבר סגרה פשרה של 1.5 מיליארד דולר בפרשה קודמת. התשובה נמצאת בדיוק שם. פשרה מחייבת רק את הצדדים שחתמו עליה, והמו"לים המוזיקליים שמגישים עכשיו את התביעה פשוט לא היו חלק ממנה. מבחינתם, אותה התנהלות שכבר עלתה לאנת'רופיק מיליארדים היא הזמנה פתוחה לסבב תביעות נוסף.

כל פשרה גדולה בתחום הזה היא בעצם תמחור פומבי של ההפרה. ברגע שיש מחיר על השולחן, כל בעל זכויות שנשאר בחוץ יודע בדיוק כמה לדרוש
עורך דין המתמחה בקניין רוחני וטכנולוגיה

מבחינת חברות המודלים, זה תרחיש האימים: לא תביעה אחת גדולה שנסגרת ונשכחת, אלא שרשרת של תובעים שכל אחד מהם מגיע עם קטלוג יצירות משלו ועם תקדים כספי ביד. אם כל יצירה מוזיקלית יכולה להיות שווה עד 150 אלף דולר בפיצוי סטטוטורי, החשבון על עשרות אלפי יצירות מגיע למספרים שמאיימים גם על חברה בסדר הגודל של אנת'רופיק.

אולפן הקלטות עם קונסולת מיקסים ותווים מודפסים, מפיק מוזיקלי בוחן מסמכים משפטיים ליד המסך
המו"לים המוזיקליים טוענים שעשרות אלפי יצירות שימשו לאימון Claude ללא רישיון

האחריות האישית: התקדים שמדאיג את כל עמק הסיליקון

עד היום, תביעות זכויות יוצרים נגד חברות AI כוונו כמעט תמיד לישות התאגידית. הפעם התובעים מבקשים לקבוע שמנכ"ל ומייסד נושאים באחריות אישית להחלטות על מקורות דאטת האימון. אם בית המשפט יקבל את הקו הזה, ההשלכות חורגות הרבה מעבר לאנת'רופיק: כל מנהל בכיר בחברת מודלים יצטרך לחשוב פעמיים לפני שהוא מאשר crawl של תוכן מוגן, כי המסך התאגידי כבר לא יגן עליו.

חשוב לזכור: אלה טענות בכתב תביעה, לא קביעות שיפוטיות. אנת'רופיק הכחישה את הטענות, וההליך צפוי להימשך חודשים ארוכים לפחות לפני הכרעה או פשרה.

מה זה אומר לחברות ולמפתחים בישראל

לסטארט-אפים ישראלים שמאמנים מודלים משלהם, גם קטנים ומתמחים, התביעה הזו היא תמרור אזהרה קונקרטי. שוק ה-AI הישראלי בנוי במידה רבה על יצוא לארה"ב ולאירופה, ותביעה בבית משפט פדרלי אמריקאי היא סיכון ממשי לכל חברה עם לקוחות שם. הנקודות שכדאי לסמן כבר עכשיו:

  1. תיעוד מקורות דאטה: חברה שלא יכולה להראות מאיפה הגיע כל דאטהסט תתקשה להתגונן, ותתקשה גם לעבור בדיקת נאותות ברכישה או בגיוס
  2. רישוי מראש עדיף על התדיינות בדיעבד: עלות רישיון תוכן נראית גבוהה עד שמשווים אותה לפיצוי סטטוטורי לכל יצירה
  3. חשיפה אישית של מייסדים: אם התקדים ייקבע, הוא רלוונטי גם למייסדים ישראלים שחברותיהם פועלות בארה"ב
  4. לקוחות של Claude בישראל לא צפויים להיפגע בטווח הקצר, אבל כדאי לעקוב אחרי סעיפי שיפוי (indemnification) בחוזים מול ספקיות מודלים

יש כאן גם צד שני של המטבע: תעשיית המוזיקה והתוכן הישראלית, ממו"לים ועד אקו"ם, עוקבת מקרוב אחרי התיקים האלה. אם המודל של פיצוי לכל יצירה יתבסס, גם בעלי זכויות ישראלים עשויים למצוא את עצמם עם עילה כלכלית אמיתית מול חברות המודלים הגדולות.

מה הלאה

אנת'רופיק צפויה להגיש בקשות מקדמיות למחיקת הנתבעים האישיים ולצמצום העילות, והקרב על גילוי מסמכים סביב דאטת האימון יהיה כנראה הסיפור המעניין באמת: אם המו"לים יצליחו לחייב את החברה לחשוף מה בדיוק נכנס לאימון של Claude, זה ישנה את מאזן הכוחות בכל התיקים המקבילים בתעשייה. במקביל, סביר שנראה עוד קבוצות של בעלי זכויות שיצטרפו לגל, כשהפשרה הקודמת משמשת להן נקודת עיגון למשא ומתן. שנת המשפט הקרובה תקבע האם אימון על תוכן מוגן הוא עלות עסקית שאפשר לתמחר, או סיכון קיומי לחברות המודלים ולמנהליהן.

שאלות נפוצות

למה תובעים את דריו אמודיי אישית ולא רק את אנת'רופיק?

התובעים טוענים שההנהלה הבכירה אחראית ישירות להחלטות על אימון Claude ביצירות מוגנות, ולכן צירפו את אמודיי ואת בנג'מין מאן כנתבעים אישיים. אם בית המשפט יקבל את הטענה, ייקבע תקדים של אחריות אישית למנהלים בחברות AI.

כמה כסף דורשים המו"לים המוזיקליים מאנת'רופיק?

התביעה דורשת פיצוי סטטוטורי של עד 150 אלף דולר על כל יצירה שהופרה במזיד, לצד חשיפת דאטת האימון, השמדת עותקים מפרים וצו מניעה קבוע. עם עשרות אלפי יצירות נטענות, החשיפה הכוללת עשויה להגיע למיליארדי דולרים.

האם התביעה נגד אנת'רופיק משפיעה על משתמשי Claude בישראל?

בטווח הקצר לא צפויה השפעה על השירות עצמו. עם זאת, לעסקים ומפתחים בישראל מומלץ לבדוק סעיפי שיפוי בחוזים מול ספקיות מודלים, ולחברות שמאמנות מודלים בעצמן חשוב לתעד את מקורות דאטת האימון.

#אנת'רופיק#Claude#זכויות יוצרים#דריו אמודיי#Sony Music Publishing#Warner Chappell
מה דעתכם?

דרגו את הכתבה

הדירוג עוזר לנו לדעת מה שווה לכם.

תגובות

התגובה חייבת להיות בעברית ומתפרסמת מיד.
  1. היו הראשונים להגיב.

עוד בנושא